אקולוגיה של הנפש

אם רק היינו מגיעים לפה עם הוראות הפעלה, כמו רהיט מאיקאה. אם רק היינו יודעים לשם מה באנו לפה, למה יועדנו, היכן נהיה במיטבנו וכיצד לתחזק ולתפעל את הרהיט הזה על מנת שיהיה במיטבו אולי חיינו היו קלים יותר. אולי, לא בטוח.

לעיתים זה נדמה שאנחנו האנושות או אולי זה רק אני שמסתכל על עצמי כמו רהיט מאיקיאה, כמו חפץ, זה נוח, זה פשוט, זה לינארי, אני רגיל לכך. יש גם תוצאות ומדדים פשוטים. הבעיה שלא תמיד זה עובד כך.

האמת אנחנו יותר קרובים לחיה, לעץ, או אולי בפרספקטיבה אחרת אנחנו עולם שלם, אנחנו מערכת אקולוגית, אנחנו גם חלק מהאקולוגיה של כדור הארץ ואולי אף מעבר לכך.

הנפש שלנו היא מערכת אקולוגית סבוכה, סבוכה אך פשוטה להפליא, מערכת יחסי גומלין שלעיתים נסתרת ולעיתים גלויה ובהירה.

 

לטבע ולמערכות אקולוגיות ישנה יכולת מופלאה לאיזון עצמי אם נניח לאזור מסויים שעבר הפרה גסה, אם לא נתערב  אזי אט אט יבנו בו מערכות טבעיות חדשות והמערכת האקולוגית תמצאנה את איזונה מחדש באופן משודרג המותאם לתנאים החדשים. מובן כי ככל שהאזור הופר יותר וזוהם יותר כך משך השיקום ארוך יותר וייתכן שההשפעות יהיו הרסניות לטווח ארוך, ארוך יותר מחיי אדם.

כך בדיוק גם הנפש. אנו נולדים מושלמים, מערכת אקולוגית שופעת שלל רגשות, צרכים ורצונות המאזנים את המערכת ובונים אותה. אך החיים ממש כמו הטבע עוברים סערות, מכות, מחלות, שרפות ושאר מיני  שינויים טראומות המשאירות חותמן על הטבע, על הנפש. הנפש יודעת להתמודד, יודעת לשרוד אך גם יודעת לצמוח ולהתפתח מכל עידן קרח או שריפה. זה חוק האבולציה, כך היא פועלת, מדור לדור ממכה למכה הדור משתבח ומתאים עצמו לתנאים החדשים.

בבואנו לבחון מערכת אקולוגית אנו בוחנים את הפרטים שבה, את העץ, הפטריה, הציפור והחיידק, אנחנו בודקים כל אחד בנפרד, אך אנו מסתכלים על מערכת, על מערכות היחסים וההקשרים, על חוסנה, יצובותה, יכולת ההתאוששות שלה ממשברים. במשבר מסויים ייתכן כי פרטים מסויימים ייכחדו כליל אך אין זה אומר שהמערכת נכחדה או בסכנה, היא בהשתנות, השתנות מתמדת. כך גם הנפש כך גם חיינו, תשוקותינו, חלומתינו אהבותינו, כאבנו וכעסינו, כולם במערכת יחסים. אנו מתים - נולדים, נשרפים בעודנו בחיים וממשיכים, נשברים ונאספים אינסוף פעמים במהלך חיינו, אנחנו מתפתחים. כך זה הטבע.

 

לכאורה, הטבע נראה כאוטי ואולי גם נפשנו. אבל יש לנו יכולת השפעה גדולה מאוד על הטבע שבסיבננו וכמובן על הסביבה הפנימית שבתכנו. אנחנו יכולים לטפח, להיטיב, להקשיב, ללמוד ולבחור בחירות אשר יחזקו את המערכת שלנו, חוזק המערכת שלנו לפי הבנתי נמדד ביכולת ההתאוששות והשיקום אל מול מהמורות החיים.

​

בהתבוננותי על הטבע ניתן לראות מספר כללים מעניינים שאולי ניתן לאמצם לחיינו:

1. סוקסציה: על זה אפשר לכתוב עוד מאמר שלם. אבל בגדול, יש שלבים בהתפתחות, ראשית נובט העשב מתוכו בן שיח, ממנו נובט השיח שיאפשר לעצי החלוץ לגדול במהרה ומתוכם יינבטו עצי העד הגדולים והמרשימים המייצגים את שיא המערכת - הקליימקס. יהיה קשה מאוד לאלון לנבוט ולשגשג מבלי שקדמו לו כל שלבי הסוקסציה. כך ניתן להתבונן ולבצע שינויים בחינו, מהקטן לגדול, שלב נשען על שלב ונולד מתוכו באופן טבעי וחסר מאמץ

2. ככל שריבוי המינים גדול כך המערכת חזקה ויציבה יותר.  תהליכי סוקסציה מאפשרים ריבוי ומגוון מינים, ריבוי מערכות יחסים, תשוקות, אהבות, חלומות ורגשות, כל המרבה הרי זה משובח.

3. שרפות הן טובות. שרפות טבעיות קורות מכיוון שהיער נהיה צפוף מידי ויש לעדכנו, ממש כמו עדכון תוכנה באייפון. קבלו את השרפות בחיכם, תנו להם לשרוף הכל כך שעדכון התכנה יהיה יעיל ומוצלח עד כמה שניתן.

4. ילדים הם חכמים יותר, מותאמים יותר לעתיד, יש להקשיב להם, ללמוד מהם ולעזור להם להראות לנו את הדרך. 

5. טוב להתבונן בטבע, טוב ללמוד מתמונות לוויין אך חשוב להשתמש גם בזכוכית מגדלת, התבוננו בחייכם, בפרטי הפרטים בפרספקטיבה הגדולה ביותר, אך גם הקטנה ביותר והשתמשו בכל החושים. התבוננו בטבע גם בעניים עצומות.

6. חייה בריאה מחשפת מזון, מנקה את עצמה ואם סיימה את שני אלה היא יכולה לנוח ולהתרבות.

7. בטבע יש עונות: בקיץ: עפים הזרעים ברוח ונאכלים הפרות, בסתיו נושרים העלים ומטייבים את האדמה מכסים את הזרעים בשמיכת עלים, בחורף יורד הגשם ומגשים את הזרעים, באביב פורחים הפרחים והופכים לפירות, וחוזר חלילה.

​